1. |
נקודת מבט
03:09
|
|||
|
התרגלתי,
משך שנים,
לצפות מבחוץ
כמו זר לשירים,
ובערב כזה,
הרמוניית צלילים
מתאמצת
לשבור הרגלים.
התרגלתי,
משך שנים,
להביט ברעב
כמבט בלי פנים,
ובערב הזה,
עת קולך הנעים
מבקש
לקצר מרחקים,
מבטי עוד לשם
אל העלטה ש
סביב,
חשוכה עוד יותר
לאורות הזרדים הדולקים.
|
||||
2. |
דחוס
01:43
|
|||
|
דחוס,
דחוס אוויר חיי
ומילותיי
צפופות
אבוד,
אבוד זמני. מתי
מצאתיו מלא
גופות?
אחוס,
אחוס אני
על מי שלי זקוק
אך אין פונים
תכופות.
וריק,
וריק מוחי
רק את ראי
ערים שרופות.
|
||||
3. |
טריגר
03:05
|
|||
|
הפחד
הציף את
גופך העירום
הפך את
ידי לך
אויב ומכאוב
וקירבתך אלי כמו נמוגה בחלל
זיכרון דברים עמום ולא ברור
האם עודך זוכרת את הרגע שעבר?
האם ביכולתך לכאן לשוב?
הפחד
ידי עודה מושטת
מציף את
כל גופי
הופך את
ושוב היד מושטת
ידך לי
היא רק מוצעת בחשש
ואז נסוגה חרש אל חיקי
וקירבתך אלי כמו נמוגה בחלל
זיכרון דברים עמום ולא ברור
האם עודך זוכרת את הרגע שעבר?
האם ביכולתך לכאן לשוב?
|
||||
4. |
סימטריה מאוחרת
02:04
|
|||
|
"מִי בַּיִת אֵין לוֹ, לֹא יִבְנֵהוּ עוֹד.
מִי שֶׁבּוֹדֵד, יְהִי בּוֹדֵד מְאֹד,
לֵילוֹת יִקְרָא, אִגְּרוֹת אֵין קֵץ יִכְתֹּב
וּבַשְׂדֵרוֹת יִתְעֶה הָלוֹך וָשוֹב"
(ריינר מריה רילקה (בתרגום משה הנעמי
זיו אומר שמקשרים שנפרמו
אקים לך ולי שוב
אוהל נחמה,
הוא לא מבין כמה רחוק ממני,
רחוק מכולנו,
אתה נמצא.
כעת נדמה שהמילים כמו נערמו,
עייפות החומר
עושה את שלה,
וכשאני בקושי שומע את עצמי,
אתה בטח
לא שומע אף מילה.
עכשיו,
כשאין כלום
בשדרה,
למי תכתוב המשורר
אגרות רבות מספור,
אל מי תקרא?
מקשרים שנפרמו
אקים לכם ולי שוב
אוהל נחמה,
גם אם כעת עוד נפקד אני,
ואיני יודע
אנה אני בא.
|
||||
5. |
דברים
02:10
|
|||
|
"Ring the bells that still can ring
Forget your perfect offering
There is a crack in everything
That's how the light gets in."
L. Cohen
כבד־פה
ולשון אני
ושברי משפטים
הו סדקים נפלאים
לשוני – אני
כבד־פה
ולשון אני
ושברי משפטים
הו סדקים נפלאים
לשוני – אני
אש־תמיד
רק ציור־
קיר
לידה
אור מן הסדק יוצר
דמות דובר
ממלמל
לא אֵל
לא "אֶל ארץ חדשה אתה עובר"
רק 'כאן אני
ואתם'
ועוצר
רק שברי משפטים
הו סדקים נפלאים
לשוני – אני
כבד־פה
ולשון אני
|
||||
6. |
ובעצם, איפה אתה
03:29
|
|||
|
מי במו ידיו?
מי בעקבותיו?
מי את שמביטה בי ולא אומרת מילה?
תאמרי משהו עכשיו
או שתלכי, רק לא
השתיקה הזו.
אתה מתרחק, כמו בורח ממני, זו רק אני רק
מי?
מי במו ידיו?
מי את?
מי עכשיו?
תתרחקי,
תתרחקי.
כלומר, שגופך ירחק, בינינו בין כה וכה רק
מרחק.
מי ימצאני?
ומי מחפש?
ואני, כך נדמה לי, אבוד.
כמו אמרתי לעצמי:
תאמר משהו עכשיו
או שתלך, רק לא
השתיקה הזו.
מי?
מי במו ידיו?
מי, את?
מי עכשיו? לא,
תתרחקי,
תתרחקי.
ובעצם, איפה אתה?
|
||||
7. |
עוף ושמו חול
01:38
|
|||
|
"עוף ושמו חול
ולא נקנסה עליו מיתה
שלא טעם
מעץ הדעת"
בבוא יומו
הוא שוב קם.
אדם לעומתו
יודע מקומו כי אחריו
החול אט אט
יציף את
מעשה ידיו.
|
||||
If you like זיו בן פורת, you may also like:
The haunting new record from Canadian folk artist Avi C. Engel bridges old and new traditions with a minimalist approach.
go to album
Ma délire - Songs of love, lost & found
by Myriam Gendron
Montreal singer-songwriter Myriam Gendron's sophomore album, a mix of standards and originals, keeps living folk traditions vital.
go to album
Postcards From the Country
by Trae Sheehan
West Virginia country-folk singer-songwriter Trae Sheehan aims to find a balance between the traditional and the modern on his new LP.
go to album
Sanguine but uplifting, the Toronto singer-songwriter's "transfigured" folk songs ponder existential themes with grace and wonder.
go to album
THAT PASSED
by Patrick Regan Band
This collection of '90s work from folkie Patrick Regan and friends will appeal to fans of Fairport Convention and Pentangle.
go to album
Winter Of Discontent
by Knomad Spock
The British-Somali poet draws upon everything from leftfield folk to minimalist spoken-word, bound together by simple-yet-cutting wordplay.
go to album
Darkness begins to creep into the corners on the latest from Itasca.
go to album
